Kesubos 13:11-Nedarim 1:1

משנה יא

הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין הכל מעלין לירושלם ואין הכל מוציאין אחד האנשים ואחד הנשים נשא אשה בארץ ישראל וגירשה בארץ ישראל נותן לה ממעות ארץ ישראל נשא אשה בארץ ישראל וגירשה בקפוטקיא נותן לה ממעות ארץ ישראל נשא אשה בקפוטקיא וגירשה בארץ ישראל נותן לה ממעות ארץ ישראל רבן שמעון בן גמליאל אומר נותן לה ממעות קפוטקיא נשא אשה בקפוטקיא וגירשה בקפוטקיא נותן לה ממעות קפוטקיא

ר' עובדיה מברטנורא

הכל מעלין את כל בני ביתו אדם כופה לעלות עמו לירושלים, ואפילו אם קנה עבד עברי ילך העבד אחריו על כרחו, ואפילו מנוה היפה לנוה הרע, ואפילו מעיר שרובה ישראל לעיר שרובה עובדי כוכבים

ואין הכל מוציאין ואין מוציאין שום אדם

אחד האנשים ואחד הנשים אם הוא אומר לעלות והיא אומרת שלא לעלות, תצא בלא כתובה. ואם היא אומרת לעלות והוא אומר שלא לעלות, יוציא ויתן כתובה

קפוטקיא היא כפתור. וקורין לה בערבי דמא"ת. ומעותיה גדולות ושוקלות יותר משל ארץ ישראל. ומשום דכתובת אשה מדברי סופרים, הקלו בה לפרוע אותה בפחות שבמעות. ורבי שמעון בן גמליאל סבר כתובה דאורייתא, ומשום הכי אזיל בה לחומרא. ולית הלכתא כוותיה

סליק מסכת כתובות

----------------------------------------

מסכת נדרים פרק א

משנה א

כל כנויי נדרים כנדרים וחרמים כחרמים ושבועות כשבועות ונזירות כנזירות האומר לחבירו מודרני ממך מופרשני ממך מרוחקני ממך שאיני אוכל לך שאיני טועם לך אסור מנודה אני לך רבי עקיבא היה חוכך בזה להחמיר כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן

ר' עובדיה מברטנורא

כל כנויי נדרים כנדרים בגמרא מוקמינן דרישא דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, כל ידות נדרים כנדרים, כל כנויי נדרים כנדרים. אלו הן ידות נדרים האומר לחבירו מודר אני ממך מופרש אני ממך וכו'. אלו הן כנויי נדרים קונם קונח קונס וכו'. ידות נדרים, כמו בית יד של כלי שאוחזין אותו בו, כך ידות נדרים שבהם הנדרים נאחזים. כנויי נדרים, כמו המכנה שם לחבירו שאינו עיקרו של שם

מודר אני ממך אם אמר אחד מלשונות, הללו מודר אני ממך שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך, או מרוחק אני ממך שאיני אוכל לך ואיני טועם לך, הוא ידות נדרים ואסור לאכול ולטעום עמו. אבל אם אמר לו מודר אני ממך בלבד, אין במשמעות דבריו אלא שלא ידבר עמו. ומופרש אני ממך בלבד, משמע שלא ישא ויתן עמו. ומרוחק אני ממך בלבד, משמע שלא ישב בארבע אמותיו. ואינו אסור לאכול עמו אא"כ פירש ואמר עם כל אחד מלשונות הללו, שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך

רבי עקיבא היה חוכך וכו כלומר מחכך שפתיו זו בזו ולא רצה לאסור בפירוש, אבל היה נראה מדעתו שהיה אוסר

כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ושבועה אם אמר הרי עלי כנדרי רשעים שנדריהם נזיר וקרבן שבועה אם אוכל ככר זו, ועבר ואכלה, חייב להיות נזיר שלשים יום ולהביא קרבן עולה וחייב מלקות כעובר על שבועת ביטוי, שהרי הזכיר בנדרו נזיר וקרבן ושבועה. ומה שאמר כנדרי רשעים, לפי שהרשעים הם שנודרים ונשבעים, לא הכשרים, שהכשרים יראים שלא לעבור על בל תאחר ונזהרים שלא להוציא שבועה מפיהם, ולפיכך כנדרי כשרים לא אמר כלום

וכנדבותם נדר בנזיר ובקרבן אם אמר כנדבות כשרים הריני נזיר והרי זה קרבן אם אוכל ככר זו, ואכלה, חייב בנזיר ובקרבן, שהכשרים פעמים נודרים בנזיר לאפרושי מאיסור. ומתנדבים בקרבן שמביאים קרבנם לפתח העזרה ומקדישין אותה שם כדי שלא יבואו בה לידי מכשול. ונדבה היא כשיאמר הרי זו. ונדר הרי עלי. לפיכך הכשרים מתנדבים אבל אינם נודרים, כי היכי דלא ליתו לידי תקלה

Nedarim1: 1

כָּל כִּנּוּיֵי נְדָרִים כִּנְדָרִים, וַחֲרָמִים כַּחֲרָמִים, וּשְׁבוּעוֹת כִּשְׁבוּעוֹת, וּנְזִירוּת כִּנְזִירוּת. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ,,מֻדְּרַנִי מִמָּךְ”, ,,מֻפְרְשַׁנִי מִמָּךְ”, ,,מְרֻחֲקַנִי מִמָּךְ” — ,,שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לָךְ”, ,,שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָךְ” — אָסוּר. ,,מְנֻדֶּה אֲנִי לָךְ” — רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה חוֹכֵךְ בָּזֶה לְהַחְמִיר. ,,כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים” — נָדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן וּבִשְׁבוּעָה. ,,כְּנִדְרֵי כְשֵׁרִים” — לֹא אָמַר כְּלוּם. ,,כְּנִדְבוֹתָם” — נָדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן.

All equivalent terms [used in] nedarim are like nedarim and [those used in] charamim are like charamim, and [in] oaths are like oaths; and [in] the Naziritic declaration are like the Naziritic declaration. One who says to another: “I am restricted from you by a neder,” “I am separated from you,” [or] “I am removed from you” —- “in that I shall not eat,” [or] in that I shall not taste” is bound. “I am excommunicated from you” —- R' Akiva hesitated with this, indicating stringency. [If one says:] “Like the vows of the wicked” —- he has vowed concerning a Nazirite, an offering, and an oath. “Like the vows of the scrupulous” —- he has not said anything. “Like their devotional vows” —- he has vowed concerning a Nazirite and an offering.

Kesuvos13: 11

הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין. הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין — אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים. נָשָׂא אִשָּׁה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשָׁהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אִשָּׁה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשָׁהּ בְּקַפּוּטְקַיָּא — נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אִשָּׁה בְקַפּוּטְקַיָּא וְגֵרְשָׁהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת קַפּוּטְקַיָּא. נָשָׂא אִשָּׁה בְקַפּוּטְקַיָּא וְגֵרְשָׁהּ בְּקַפּוּטְקַיָּא — נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת קַפּוּטְקַיָּא.

Everyone can be compelled to go up to Eretz Yisrael, but no one can be compelled to go out. Everyone can be compelled to go up to Jerusalem, but no one can be compelled to go out —- both men and women. [If] one married a woman in Eretz Yisrael and divorced her in Eretz Yisrael, he gives her of the coinage of Eretz Yisrael. [If] he married a woman in Eretz Yisrael and divorced her in Cappadocia, he gives her of the coinage of Eretz Yisrael. [If] he married a woman in Cappadocia and divorced her in Eretz Yisrael, he gives her of the coinage of Eretz Yisrael. Rabban Shimon ben Gamliel says: He gives her of the coinage of Cappadocia. [If] he married a woman in Cappadocia and divorced her in Cappadocia, he gives her of the coinage of Cappadocia.

Suggestions