Kesubos 13:1-2 - Mishna Yomit

פרק יג

משנה א

שני דייני גזירות היו בירושלם אדמון וחנן בן אבישלום חנן אומר שני דברים אדמון אומר שבעה מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו תשבע בתחלה ובסוף אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם אמר רבן יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן לא תשבע אלא בסוף

ר' עובדיה מברטנורא

שני דייני גזילות שהיו גוזרין גזירות על הגזלנים וקונסים עליהן קנסות

שני דברים שאין חכמים מודים לו

תשבע בסוף כשישמעו בו שמת ותבוא לגבות כתובתה, תשבע שלא עיכבה בידה משל בעלה כלום

ולא תשבע בתחלה בשעת גביית מזונות. ורמב"ם פירש, תשבע בסוף, כשיבא בעלה ויכחישנה ויאמר הנחתי לך מזונות, תשבע שלא הניח לה כלום

רבן יוחנן בן זכאי אומר והלכה כמותו. ודוקא אחר שלשה חדשים ליציאת הבעל פוסקין מזונות לאשה אם תבעה מזונות, אבל קודם זמן זה לא, שחזקה אין אדם מניח ביתו ריקן ויוצא

---------------------------------- משנה ב

מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופרנס את אשתו חנן אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם אמר רבן יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן הניח מעותיו על קרן הצבי

ר' עובדיה מברטנורא

איבד את מעותיו דאמר, לא אמרתי לך הלויני ואני אפרע. אבל אם הלוה את האשה מעות למזונותיה על מנת שתשלם לו, הוא תובעה והיא תובעת את הבעל וישלם. ואם הבעל טוען הנחתי לה מזונות, והיא אומרת לא הניח ורוצה להוציא ממנו, נשבע הבעל שבועת היסת ונפטר, ויהיו המעות חוב עליה לכשתתאלמן או תתגרש. ובהא מתניתין נמי הלכה כרבן יוחנן בן זכאי

Kesuvos13: 1

שְׁנֵי דַיָּנֵי גְזֵרוֹת הָיוּ בִירוּשָׁלַיִם: אַדְמוֹן וְחָנָן בֶּן אֲבִישָׁלוֹם. חָנָן אוֹמֵר שְׁנֵי דְבָרִים; אַדְמוֹן אוֹמֵר שִׁבְעָה. מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם, וְאִשְׁתּוֹ תוֹבַעַת מְזוֹנוֹת — חָנָן אוֹמֵר: תִּשָׁבַע בַּסּוֹף, וְלֹא תִשָּׁבַע בַּתְּחִלָּה. נֶחְלְקוּ עָלָיו בְּנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים, וְאָמְרוּ: תִּשָּׁבַע בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף. אָמַר רַבִּי דוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס כְּדִבְרֵיהֶם. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: יָפֶה אָמַר חָנָן; לֹא תִשָּׁבַע אֶלָּא בַסּוֹף.

Two judges of decrees were in Jerusalem: Admon and Chanan ben Avishalom. Chanan says two things; Admon says seven. [If] someone went overseas, and his wife demands sustenance —- Chanan says: She must swear at the end, but she need not swear at the beginning. The sons of the Kohanim Gedolim differed with him, and said: She must swear both at the beginning and at the end. R’ Dosa ben Harkinas concurred with their view. Said Rabban Yochanan ben Zakkai: Chanan said well; she need not swear, except at the end.

Kesuvos13: 2

מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם, וְעָמַד אֶחָד וּפִרְנֵס אֶת אִשְׁתּוֹ — חָנָן אוֹמֵר: אִבֵּד אֶת מְעוֹתָיו. נֶחְלְקוּ עָלָיו בְּנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים, וְאָמְרוּ: יִשָּׁבַע כַּמָּה הוֹצִיא, וְיִטֹּל. אָמַר רַבִּי דוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס כְּדִבְרֵיהֶם. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: יָפֶה אָמַר חָנָן; הִנִּיחַ מְעוֹתָיו עַל קֶרֶן הַצְּבִי.

[If] someone went overseas, and someone [else] came forward and supported his wife —- Chanan says: He lost his money. The sons of the Kohanim Gedolim differed with him, and said: Let him swear how much he spent and recover [it]. R’ Dosa ben Harkinas concurred with their view. Said Rabban Yochanan ben Zakkai: Chanan said well; he squandered his money.

Suggestions