© 2025
AllMishna/
Tamid 3:4-5
Rabbi Jonah Lerner
Rabbi Jonah Lerner

משנה ד

נכנסו ללשכת הכלים והוציאו משם תשעים ושלשה כלי כסף וכלי זהב השקו את התמיד בכוס של זהב אף על פי שהוא מבוקר מבערב מבקרין אותו לאור האבוקות

ר' עובדיה מברטנורא

תשעים ושלשה כלי כסף וכלי זהב

לא אתפרש למה הוצרכו למנין של כלים הללו. ובירושלמי במסכת חגיגה אמרו כנגד תשעים ושלש אזכרות שבנבואות חגי זכריה ומלאכי

השקו את התמיד

סמוך לשחיטתו, כדי שיהא עורו נפשט יפה

בכוס של זהב

אית דאמרי גוזמא קתני דלא של זהב היה, אלא של נחושת יפה כזהב. ואית דאמרי בכוס של זהב ממש, שאין עניות במקום עשירות

אף על פי שמבוקר

דתמיד טעון בקור ממום ארבעה ימים קודם שחיטתו, דומיא דשה הפסח

---------------------------

משנה ה

מי שזכה בתמיד מושכו והולך לבית המטבחים ומי שזכה באיברים הולכין אחריו בית המטבחים היה לצפונו של מזבח ועליו שמונה עמודים ננסין ורביעית של ארז על גביהן ואנקליות של ברזל היו קבועין בהן ושלשה סדרים היה לכל אחד ואחד שבהן תולין ומפשיטין על שלחנות של שיש שבין העמודים

ר' עובדיה מברטנורא

לצפונו של מזבח

דתמיד עולה הוא, ועולה טעונה צפון

שמונה עמודים

עמודים של אבן נמוכים

ורביעית של ארז

חתיכות מרובעות של ארז היו על העמודים

אונקליות

כעין ווים. אינציני"ש בלע"ז

היו קבועים

באותן רביעיות של ארז, ותולין בהן הבהמה

ושלשה סדרים

של אונקליות זו למעלה מזו היה בכל חתיכת עץ, לתלות בהמה גדולה או קטנה

על שלחנות של שיש שבין העמודים

שעליהם מדיחין הקרבים. והיה אפשר לעשותן של זהב, שאין עניות במקום עשירות, ולא עשאום אלא של שיש לפי שהזהב מרתיח ומסריח, והשיש מקרר ומצנן ומעמידו שלא יסריח

Tamid3: 4
נִכְנְסוּ לְלִשְׁכַּת הַכֵּלִים וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם תִּשְׁעִים וּשְׁלֹשָׁה כְלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב. הִשְׁקוּ אֶת הַתָּמִיד בְּכוֹס שֶׁל זָהָב. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְבֻקָּר מִבָּעֶרֶב, מְבַקְּרִין אוֹתוֹ לְאוֹר הָאֲבוּקוֹת.
They entered the Chamber of Vessels and took out from there ninety-three silver and gold vessels. They gave the tamid [lamb] to drink with a cup of gold. Even though [the animal] had been examined before evening, they examine it by the light of the torches.
Tamid3: 5
מִי שֶׁזָּכָה בַתָּמִיד מוֹשְׁכוֹ וְהוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וּמִי שֶׁזָּכָה בָאֵבָרִים הוֹלְכִין אַחֲרָיו. בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם הָיָה לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְעָלָיו שְׁמוֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִין, וּרְבִיעִית שֶׁל אֶרֶז עַל גַּבֵּיהֶן, וְאֻנְקְלִיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיו קְבוּעִין בָּהֶן, וּשְׁלֹשָׁה סְדָרִים הָיָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים.
The one who won the privilege of the tamid pulls it and goes to the slaughtering area, and [those] who won the privilege of [carrying] the limbs fol-low him. The slaughtering area was [located] to the north of [the] Altar, and on it were eight dwarf pillars, and a square of cedar [was] on top of them, and iron hooks were set into [the cedar blocks], and there were three sets [of hooks] for each and every one, from which they would hang [the animals] and skin [them], upon marble tables that [stood] between the pillars.