© 2025
AllMishna/
Tamid 6:2-3
Rabbi Jonah Lerner
Rabbi Jonah Lerner

משנה ב

מי שזכה במחתה צבר את הגחלים על גבי המזבח ורדדן בשולי המחתה והשתחוה ויצא

ר' עובדיה מברטנורא

צבר את הגחלים

שבמחתה

על גבי המזבח

הקטורת

ורדדן בשולי המחתה

כדי שלא יפול הקטורת מעל הגחלים, לפיכך הוא מרקען ופושטן שלא יהיו משופעים אילך ואילך. תרגום וירקעו, ורדידו. ועל מזבח הזהב היה מקטיר, ולא בתוך המחתה. אבל בקטורת של יום הכפורים היה מניח הגחלים בתוך המחתה ועליה היה מקטיר, ולא היה שם רידוד גחלים ביום הכפורים

-------------------------

משנה ג

מי שזכה בקטרת היה נוטל את הבזך מתוך הכף ונותנו לאוהבו או לקרובו נתפזר ממנו לתוכו נותנו לו בחפניו ומלמדים אותו הוי זהיר שמא תתחיל לפניך שלא תכוה התחיל מרדד ויוצא לא היה המקטיר מקטיר עד שהממונה אומר לו הקטר אם היה כהן גדול הממונה אומר אישי כהן גדול הקטר פרשו העם והקטיר והשתחוה ויצא

ר' עובדיה מברטנורא

ונותנו

לכף

לאוהבו

שבא שם עמו להיכל לצורך כך. ואם נתפזר מן הקטורת שבבזך לתוך הכף, לפי שהבזך היה מלא וגדוש ופעמים נופל ממנו לתוך הכף, נותן אוהבו את הקטורת שנתפזר בתוך הכף בחפניו של מקטיר

ומלמדים אותו

לפי שלא הקטיר מעולם, כדתנן לעיל חדשים לקטורת בואו והפיסו, לפיכך הוצרכו ללמדו

שלא תתחיל לפניך שלא תכוה

היה שופך הקטורת על הגחלים לצד מערב רחוק ממנו, וכשהיה מתפזר לצד עצמו היה צוברו, כדאמרינן ביומא כדי שתהא עשנה שוהה לבוא, וזהו כבוד שיהא שוהה בעבודה. והיה צובר ועושה הגל לצד מערב, שכשבא לגרור הקטורת הסמוך לו הוא צוברו לצד מערב רחוק ממנו ואינו נכוה מן הקטורת שנשרף. אבל אם היה עושה הגל לפניו, כשיאסף הקטורת שנתפזר חוצה לו ומביאו אצלו, נמצא זרועו נכוה בציבור הקטורת ששורף לפניו. והיינו דתניא בפרק הוציאו לו צובר פנימה שהוא חוצה לו

התחיל מרדד ויוצא

כלומר מיד שרידד הקטורת על גבי גחלים יצא

פרשו העם

כל הכהנים פורשים מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרת הקטורת, דכתיב וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש, כל כפרה שנעשית בקודש, כל אדם לא יהיה באוהל מועד, הלכך בין בשעת הקטרה בין בשעת מתן דמים של פר כהן משיח ופר העלם דבר של ציבור ושעירי עבודה זרה, היו הכהנים פורשים מבין האולם ולמזבח. אבל בשעת הקטרת קטורת של יוה"כ לא היו פורשים אלא מן ההיכל בלבד, לפי שקטורת של יוה"כ לא היה בחוץ בהיכל על מזבח הזהב, אלא לפני ולפנים בבית קודש הקדשים, הלכך אין צריך שיפרשו מבין האולם ולמזבח אלא מן ההיכל בלבד

Tamid6: 2
מִי שֶׁזָּכָה בַמַּחְתָּה צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְרִדְּדָן בְּשׁוּלֵי הַמַּחְתָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא.
[The Kohen] who won the privilege of the shovel [service] heaped up the coals on top of the [Inner] Altar and flattened them with the bottom of the shovel, and prostrated himself and exited.
Tamid6: 3
מִי שֶׁזָּכָה בַקְּטֹרֶת הָיָה נוֹטֵל אֶת הַבָּזֵךְ מִתּוֹךְ הַכַּף, וְנוֹתְנוֹ לְאוֹהֲבוֹ אוֹ לִקְרוֹבוֹ. נִתְפַּזֵּר מִמֶּנּוּ לְתוֹכוֹ, נוֹתְנוֹ לוֹ בְחָפְנָיו. וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ: ”הֱוֵי זָהִיר שֶׁמָּא תַתְחִיל לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִכָּוֶה!”  הִתְחִיל מְרַדֵּד וְיוֹצֵא.  לֹא הָיָה הַמַּקְטִיר מַקְטִיר עַד שֶׁהַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר לוֹ: ”הַקְטֵר!” אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל, הַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר: ”אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, הַקְטֵר!”  פָּרְשׁוּ הָעָם, וְהִקְטִיר, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא.
[The Kohen] who won the privilege of the incense [service] would take the spoon from within the ladle, and would give [the ladle] to his friend or relative. [If some] spilled from [the spoon] into [the ladle], [the friend or relative] gives it to him in his cupped hands. And they instruct him: “Be careful that you not begin directly in front of you, lest you get burned!”  He started arranging [the incense], and [then] he would leave [the Heichal].  The one who offered the incense would not offer it until the appointed one said to him: “Offer the incense!” If it was the Kohen Gadol, the appointed one said [to him]: “My master, Kohen Gadol, offer the incense!”  The people moved away, and [the Kohen] offered the incense, and he [then] prostrated himself and exited.