Negaim 13:10-11
משנה י
היה עומד בפנים ופשט ידו לחוץ וטבעותיו בידיו אם שהה כדי אכילת פרס טמאות היה עומד בחוץ ופשט ידו לפנים וטבעותיו בידיו רבי יהודה מטמא מיד וחכ"א עד שישהא כדי אכילת פרס אמרו לר' יהודה מה אם בזמן שכל גופו טמא לא טימא את מה שעליו עד שישהה כדי אכילת פרס בזמן שאין כל גופו טמא אינו דין שלא יטמא את מה שעליו עד שישהה כדי אכילת פרס
ר' עובדיה מברטנורא
היה עומד בפנים
תוך בית המנוגע
ופשט ידיו לחוץ וטבעותיו בידיו
הכא מיירי כשטבעותיו באצבעותיו דרך מלבוש, ואם שהה כדי אכילת פרס, טמאות, דבתר גופו גרירי. ואם היו בפס ידו דרך משאוי, מוכיח בתוספתא שהם טמאות מיד
בזמן שאין כל גופו טמא
כגון הכא דהוא עומד בחוץ ולא נטמא כל זמן שלא הכניס ראשו ורובו
אינו דין שלא יטמא את מה שעליו עד שישהה כדי אכילת פרס
ורבי יהודה אומר, מצינו שיפה כח הטמא להציל, מכח הטהור להציל, שהרי ישראל שמקבלים טומאה מצילין כלים בבית המנוגע, שאין מטמאין עד שישהה כדי אכילת פרס, ונכרי ובהמה שאין מקבלים טומאה אין מצילין כלים בבית המנוגע, שהבגדים שעליהם טמאים מיד. ואין הלכה כרבי יהודה
-------------------------
משנה יא
מצורע שנכנס לבית כל הכלים שיש שם טמאין אפי' עד הקורות רש"א עד ד' אמות כלים מיד טמאין ר"י אומר אם שהה כדי הדלקת הנר
ר' עובדיה מברטנורא
עד ארבע אמות
קסבר ר' שמעון, למעלה מארבע אמות רשותא אחריתא הוא, דקומתו של אדם בינוני שלש אמות, ואמה אחת לפישוט ידים ורגלים. ואין הלכה כרבי שמעון
כלים מיד טמאים
כלומר כלים שאמרנו עד הקורות לתנא קמא ועד ארבע אמות לר' שמעון, מיד הן מיטמאין כשנכנס עמהן לבית המנוגע
כדי הדלקת הנר
כשנכנס ברשות, מודה ר' יהודה דמיטמאין מיד, ולא פליג אלא כשנכנס שלא ברשות. משום דמושבו של מצורע מטמא כדאמרן, וכשנכנס ברשות הוי מושבו מיד, אבל כשנכנס שלא ברשות לא הוי מושבו אלא אם כן שהה כדי הדלקת הנר ולא אפקיה. ואם לא שהה כדי הדלקת הנר, לא הוי מושבו. דהאי דלא אפקיה, משום דטרוד בהדלקת הנר דביני שמשי או דימות החול ולא מצי מפיק ליה
Suggestions