Negaim 14:2-3
משנה ב
בא לו לשלח את הצפור החיה אינו הופך פניו לא לים ולא לעיר ולא למדבר שנאמר ושלח את הצפור החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה בא לגלח את המצורע העביר תער על כל בשרו וכבס בגדיו וטבל טהור מלטמא בביאה והרי הוא מטמא כשרץ נכנס לפנים מן החומה מנודה מביתו שבעת ימים ואסור בתשמיש המטה
ר' עובדיה מברטנורא
לא לים
אם הוא בעיר היושבת על שפת הים
ולא למדבר
אם העיר יושבת אצל המדבר
שנאמר ושלח את הצפור החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה
מכאן שאינו הופך פניו לעיר
העביר תער על כל בשרו
לאו דוקא. שלא היה מגלח אלא כל מקום כנוס שער, ונראה, לאפוקי שער בית הסתרים, דאמר קרא והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו, כלל. את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו, פרט. ואת כל שערו יגלח, חזר וכלל. כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש מקום כנוס שער ונראה, אף כל מקום כנוס שער ונראה. ותגלחת ראשונה שמגלח בזמן חלוטו, למדוה בגזירה שוה מתגלחת שניה, שמגלח שניה לאחר שספר שבעת ימים, דנאמר בימי חלוטו וגלח את כל שערו וגו', ונאמר בימי ספרו יגלח את כל שערו וגו', מה תגלחת האמורה בימי ספרו פרט לבית הסתרים, אף תגלחת האמורה בימי גמרו פרט לבית הסתרים
טהור מלטמא בביאה
ומלטמא משכב ומושב, כדרך שהיה מטמא בימי חלוטו
מטמא כשרץ
לטמא אדם ובגדים במגע, אבל לא במשא
מנודה בביתו
לענין זה שאסור בתשמיש המטה, דכתיב וישב מחוץ לאהלו, ואין אהלו אלא אשתו. וכן הוא אומר שובו לכם לאהליכם, כשהתיר להם תשמיש המטה לאחר מעמד הר סיני
--------------------------------------
משנה ג
ביום השביעי מגלח תגלחת שניה כתגלחת הראשונ' כבס בגדיו וטבל טהור מלטמא כשרץ והרי הוא טבול יום אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים נמצאו ג' טהרות במצורע וג' טהרות ביולדת
ר' עובדיה מברטנורא
טהור מלטמא כשרץ
ופוסל תרומה ותו לא
ושלש טהרות ביולדת
והוא הדין בזב בעל שלש ראיות ובזבה, דבכלהו טבל ועלה, אוכל במעשר. העריב שמשו, אוכל בתרומה. הביא כפרתו, אוכל בקדשים. הרי שלש טהרות. והאי דנקט יולדת טפי מזב וזבה, משום דביולדת כתיב בהדיא וכפר עליה הכהן וטהרה, לאכילת קדשים
Suggestions