Negaim 14:2-3

משנה ב

בא לו לשלח את הצפור החיה אינו הופך פניו לא לים ולא לעיר ולא למדבר שנאמר ושלח את הצפור החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה בא לגלח את המצורע העביר תער על כל בשרו וכבס בגדיו וטבל טהור מלטמא בביאה והרי הוא מטמא כשרץ נכנס לפנים מן החומה מנודה מביתו שבעת ימים ואסור בתשמיש המטה

ר' עובדיה מברטנורא

לא לים

אם הוא בעיר היושבת על שפת הים

ולא למדבר

אם העיר יושבת אצל המדבר

שנאמר ושלח את הצפור החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה

מכאן שאינו הופך פניו לעיר

העביר תער על כל בשרו

לאו דוקא. שלא היה מגלח אלא כל מקום כנוס שער, ונראה, לאפוקי שער בית הסתרים, דאמר קרא והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו, כלל. את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו, פרט. ואת כל שערו יגלח, חזר וכלל. כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש מקום כנוס שער ונראה, אף כל מקום כנוס שער ונראה. ותגלחת ראשונה שמגלח בזמן חלוטו, למדוה בגזירה שוה מתגלחת שניה, שמגלח שניה לאחר שספר שבעת ימים, דנאמר בימי חלוטו וגלח את כל שערו וגו', ונאמר בימי ספרו יגלח את כל שערו וגו', מה תגלחת האמורה בימי ספרו פרט לבית הסתרים, אף תגלחת האמורה בימי גמרו פרט לבית הסתרים

טהור מלטמא בביאה

ומלטמא משכב ומושב, כדרך שהיה מטמא בימי חלוטו

מטמא כשרץ

לטמא אדם ובגדים במגע, אבל לא במשא

מנודה בביתו

לענין זה שאסור בתשמיש המטה, דכתיב וישב מחוץ לאהלו, ואין אהלו אלא אשתו. וכן הוא אומר שובו לכם לאהליכם, כשהתיר להם תשמיש המטה לאחר מעמד הר סיני

--------------------------------------

משנה ג

ביום השביעי מגלח תגלחת שניה כתגלחת הראשונ' כבס בגדיו וטבל טהור מלטמא כשרץ והרי הוא טבול יום אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים נמצאו ג' טהרות במצורע וג' טהרות ביולדת

ר' עובדיה מברטנורא

טהור מלטמא כשרץ

ופוסל תרומה ותו לא

ושלש טהרות ביולדת

והוא הדין בזב בעל שלש ראיות ובזבה, דבכלהו טבל ועלה, אוכל במעשר. העריב שמשו, אוכל בתרומה. הביא כפרתו, אוכל בקדשים. הרי שלש טהרות. והאי דנקט יולדת טפי מזב וזבה, משום דביולדת כתיב בהדיא וכפר עליה הכהן וטהרה, לאכילת קדשים

Negaim14: 2
בָּא לוֹ לְשַׁלֵּחַ אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה. אֵינוֹ הוֹפֵךְ פָּנָיו לֹֹא לַיָּם, וְלֹֹא לָעִיר, וְלֹֹא לַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. בָּא לְגַלֵּחַ אֶת הַמְּצוֹרָע. הֶעֱבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשָׂרוֹ וְכִבֶּס בְּגָדָיו, וְטָבַל. טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּבִיאָה, וַהֲרֵי הוּא מְטַמֵּא כְּשֶׁרֶץ. נִכְנַס לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, מְנֻדֶּה מִבֵּיתוֹ שִׁבְעַת יָמִים, וְאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.
He [then] comes to send away the living bird. He does not turn his face to the sea, nor to the city, nor to the desert, as stated: And he shall send the living bird out of the city toward a field. He [then] comes to shave the metzora. [The Kohen] passes a razor over [the metzora’s] entire body, and [the metzora then] washes his clothes, and immerses. [The metzora] no longer causes tumah by entering, but he still causes tumah like a sheretz. He [is permitted to] enter within the wall, [but] he is banned from his house for seven days, and he is prohibited from marital relations.
Negaim14: 3
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה כַּתִּגְלַחַת הָרִאשׁוֹנָה. כִּבֵּס בְּגָדָיו וְטָבַל. טָהוֹר מִלְּטַמֵּא כְּשֶׁרֶץ, וַהֲרֵי הוּא טְבוּל יוֹם — אוֹכֵל בְּמַעֲשֵׂר. הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ — אוֹכֵל בִּתְרוּמָה. הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ — אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים. נִמְצְאוּ שָׁלֹֹשׁ טָהְָרוֹת בַּמְּצוֹרָע וְשָׁלֹֹשׁ טָהְָרוֹת בַּיּוֹלֶדֶת.
On the seventh day he shaves a second shaving like the first shaving, washes his clothing, and immerses. He becomes tahor from causing tumah like a sheretz, but is [still tamei] as one who immersed on that day; he is permitted to eat the tithe. When the sun sets, he is permitted to eat terumah. When he brings his atonement, he is permitted to eat kodashim. Thus, there are three stages of becoming tahor for a metzora and three stages of becoming tahor for a woman after childbirth.