Negaim 14:12-13

משנה יב

מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא ועשיר שהביא קרבן עני לא יצא מביא אדם על ידי בנו על ידי בתו על ידי עבדו ושפחתו קרבן עני ומאכילן בזבחים ר' יהודה אומר אף על ידי אשתו מביא קרבן עשיר וכן כל קרבן שהיא חייבת

ר' עובדיה מברטנורא

שהביא קרבן עשיר יצא

אפילו לכתחלה מביא ותבא עליו ברכה. ואיידי דבעי למתני בסיפא לא יצא, תנא רישא יצא

מביא אדם על ידי בנו ובתו

אע"פ שהוא עשיר, מביא עליהם קרבן עני אם הם עניים. וקרבן זה מטהרן לאכול בזבחים, כדאמרן הביא כפרתו אוכל בקדשים

אף על ידי אשתו מביא קרבן עשיר

דאשתו שהיא כגופו אינו יכול להביא עליה קרבן עני אם הוא עשיר. ולא קרבן מצורע בלבד, אלא הוא הדין לכל קרבן שהיא חייבת אינו מביא עליה קרבן עני אם הוא עשיר

------------------------------------

משנה יג

שני מצורעים שנתערבו קרבנותיהם קרב קרבנו של אחד מהם ומת אחד מהם זו ששאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע אמר להם יכתוב נכסיו לאחר ויביא קרבן עני

ר' עובדיה מברטנורא

זאת שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע

מצורע שני שהוא בחיים מה תהא עליו, היאך יטהר לאכול בקדשים, שאילו היה מצורע האחר חי, אע"פ שנתערבו קרבנותיהן זה יקרב לשם מי שהוא וזה יקרב לשם מי שהוא. או אם מת האחד והיו שני הקרבנות לפנינו, היו הקרבנות מתים וזה מקריב קרבן אחר. אבל השתא אינו יכול להקריב את זה, דשמא של מת הוא והויא חטאת שמתו בעליה דלמיתה אזלא. וקרבן אחר נמי אינו יכול להביא, דשמא אותו שקרב היה שלו ונפטר, ונמצא מביא חולין לעזרה. ואינו יכול להתנות בנדבה, שאין חטאת באה נדבה

יכתוב נכסיו לאחר

והוי עני וראוי להביא קרבן דלות, וחטאת העוף באה על הספק ואין בה משום חולין בעזרה. ואם אינו מפקיר נכסיו והביא חטאת העוף, לא טהר, דעשיר שהביא קרבן עני לא יצא. ומן האשם שמביא ליכא לאקשויי היכי מצי מייתי אשם בספק דלמא חולין לעזרה מייתי, דכיון דאשם שוין מתנותיו לשלמים, יכול להביא אשם ולהתנות, אם אני חייב אשם יהא זה לאשם, ואם לאו, שקרב אשם שלי, יהא זה לשלמים, מה שאינו יכול לעשות כן בחטאת שאין מתנות דמים של חטאת שוות לשלמים, דמתן דמים של חטאת ארבע מתנות למעלה מחוט הסקרא, ושלמים שתי מתנות למטה מחוט הסקרא

נשלמה מסכת נגעים

Negaim14: 12
מְצוֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן עָשִׁיר יָצָא. וְעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן עָנִי לֹא יָצָא. מֵבִיא אָדָם עַל יְדֵי בְנוֹ, עַל יְדֵי בִתּוֹ, עַל יְדֵי עַבְדוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָרְבָּן עָנִי, וּמַאֲכִילָן בַּזְּבָחִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עָשִׁיר, וְכֵן כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַיֶּבֶת.
A poor metzora who brought the offering of a wealthy person has fulfilled his obligation. But a wealthy person who brought the offering of a poor person has not fulfilled his obligation. A person may bring the offering of a poor person on behalf of his son, his daughter, his slave or his maidservant, and he [thereby] enables them to eat from offerings. R’ Yehudah says: Just like [a wealthy man must bring for himself the offering of the wealthy] so he must bring for his wife the offering of the wealthy. And the same holds true for any offering in which she is obligated.
Negaim14: 13
שְׁנֵי מְצוֹרָעִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶם, קָרַב קָרְבָּנוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וּמֵת אֶחָד מֵהֶם, זוֹ שֶׁשָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לָהֶם: יִכְתֹּב נְכָסָיו לְאַחֵר וְיָבִיא קָרְבַּן עָנִי.
[If] the offerings of two metzoraim became mixed up, [and] the offering of one of them was brought and [then] one of [the metzoraim] died. [How does one resolve this predicament?] This is the question that the people of Alexandria asked R’ Yehoshua. He said to them: [The surviving metzora]should sign over his possessions to someone else, and then bring the offering of a poor person.