פרק ג

משנה א

יש צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה מחשבה והכשר מחשבה ולא הכשר לא הכשר ולא מחשבה כל האוכלים המיוחדים לאדם צריכין הכשר ואינן צריכים מחשבה

ר' עובדיה מברטנורא

צריכים הכשר

מים. כדכתיב וכי יותן מים על זרע

ואין צריכין מחשבה

לחשב עליהן לאכילה. וכולה מתניתין מפרש לקמן

----------------------------------------

משנה ב

החותך מן האדם ומן הבהמה ומן החיה ומן העופות מנבלת העוף הטמא והחלב בכפרים ושאר כל ירקות שדה חוץ משמרקעים ופטריות ר' יהודה אומר חוץ מכרישי שדה והרגילה ונץ החלב רש"א חוץ מן העכביות ר' יוסי אומר חוץ מן הכלוסין הרי אלו צריכין מחשבה והכשר

ר' עובדיה מברטנורא

החותך מן האדם מן הבהמה מן החיה ומן העופות

כולהו בחותך מחיים איירי. ואע"פ שפירשו מן החי אינן מטמאין, דאין מטמא אלא אבר מן החי ולא בשר שפירש מן החי, הלכך צריכין מחשבה שיחשב עליהן לאכילה, ואם לאו אינן מטמאין

והחלב בכפרים

דאנשי הכפרים לא אכלי חלבים, הלכך צריכין מחשבה. אבל בשווקים דאיכא רוב עם הבאים לשוק, איכא טובא דאכלי חלבים, ואינם צריכין מחשבה

ושאר כל ירקות שדה

שאינן נזרעים בגנות, אינן מיוחדים למאכל אדם, וצריכין מחשבה

חוץ משמרקעים

מין בצל חריף

ופטריות

מין צמח שאין לו שורש. פונג"י בלע"ז

חוץ מכרישי שדה

פורו"ש בלע"ז, ובערבי פורא"ת. שאלו אע"פ שאין נוטעים אותן בגינות, אינן צריכין מחשבה

והרגילה

כך שמה בערבי, ובלע"ז פורקקל"ה

נץ חלב

פרחים לבנים כחלב. ויש אומרים, עשב כשחותכים אותו יוצא ממנו חלב

עכביות

עשב מלא קוצים. והוא דרדר בלשון מקרא, ובלע"ז קרדו"ש

כלוסין

הרמב"ם אומר שקורין לו בערבי ענב אל"דיב. וסברי ר' יהודה ור' שמעון ור' יוסי שאלו אינן צריכין מחשבה, מפני שהן מיוחדין למאכל אדם. ואין הלכה כאחד מהם, אלא כולם צריכין מחשבה, ואם לאו אינן מטמאין

Uktzin3: 1
יֵשׁ צְרִיכִין הֶכְשֵׁר וְאֵינָן צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה, מַחֲשָׁבָה וְהֶכְשֵׁר, מַחֲשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר, לֹא הֶכְשֵׁר וְלֹא מַחֲשָׁבָה. כָּל הָאֳכָלִים הַמְיֻחָדִים לָאָדָם צְרִיכִין הֶכְשֵׁר וְאֵינָן צְרִיכִים מַחֲשָׁבָה.
There are some [items] that require hechsher but do not require thought, [others that require] thought and hechsher, [others that require] thought but not hechsher, [and others,] neither hechsher nor thought. All foods that are normally used for [consumption by] humans require hechsher but do not require thought.
Uktzin3: 2
הַחוֹתֵךְ מִן הָאָדָם, וּמִן הַבְּהֵמָה, וּמִן הַחַיָּה, וּמִן הָעוֹפוֹת, מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּמֵא, וְהַחֵלֶב בַּכְּפָרִים, וּשְׁאָר כָּל יַרְקוֹת שָׂדֶה חוּץ מִשְּׁמַרְקְעִים וּפִטְרִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חוּץ מִכְּרֵישֵׁי שָׂדֶה וְהָרְגִילָה וְנֵץ הֶחָלָב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חוּץ מִן הָעַכָּבִיּוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: חוּץ מִן הַכְּלוּסִין — הֲרֵי אֵלּוּ צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה וְהֶכְשֵׁר.
One cuts off [flesh] from a person or from a domesticated animal or from a wild animal or from fowl, from the carcass of a non-kosher bird, and cheilev, in the villages, and all other field greens with the exception of shmarke’im and mushrooms. R’ Yehudah says: With the exception of field leek, purslane, and parsley. R’ Shimon says: With the exception of cardoons. R’ Yose says: With the exception of kelusin. These require thought and hechsher.