Makkos 2:8-3:1 - Mishna Yomit

משנה ח כיוצא בו רוצח שגלה לעיר מקלטו ורצו אנשי העיר לכבדו יאמר להם רוצח אני אמרו לו אף על פי כן יקבל מהן שנאמר וזה דבר הרוצח מעלים היו שכר ללוים דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר לא היו מעלים להן שכר וחוזר לשררה שהיה בה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה

ר' עובדיה מברטנורא

מעלים היו שכר ללוים בארבעים ושתים עיר שגם הם קולטות, מעלה הרוצח שכר לבעה"ב שהוא דר בו

רבי מאיר אומר וכו' ואין הלכה כר' מאיר. ודוקא במ"ב עיר, אבל בשש ערי מקלט כולי עלמא מודו שאין מעלה שכר לבעה"ב

לא היה חוזר לשררה שהיה בה דכתיב ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב, למשפחתו הוא חוזר, ואינו חוזר למה שהוחזקו אבותיו. ואין הלכה כר"י

-----------------------------------------

פרק ג

משנה א ואלו הן הלוקין הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו ועל אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנדה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר אלמנה וגרושה חייבין עליה משום שני שמות גרושה וחלוצה אינו חייב אלא משם אחד בלבד

ר' עובדיה מברטנורא

אלו הן הלוקין אלו לאו דוקא, דתנא ושייר לוקין טובא. אלא תנא חייבי כריתות, לאשמועינן דיש מלקות בחייבי כריתות. ותנא אלמנה וגרושה, לאשמועינן אלמנה והיא גרושה חייבין עליה משום שני שמות. ותנא טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו, דלא מפרשא אזהרה דידהו בהדיא. וכן הקדש שלא נפדה. ואיידי דתנא הקדש, תני מעשר שני, דתרווייהו מלקות דידהו משום מחוסרי פדייה. וכן ברובן איכא צד חידוש

נתינה מן הגבעונים היא. ומלקות דידה מלא תתחתן בם

אלמנה שנתאלמנה מאיש אחר, והיא גרושה, חייב עליה שני מלקיות

משום שני שמות משום שני אזהרות. ששניהם מפורשות במקרא, ואזהרה אתרווייהו קאמר

גרושה והיא חלוצה, אינו חייב עליה משום שני שמות. שהחלוצה אינו כתובה, אלא מרבויא מייתינן לה, דתניא, גרושה אין לי אלא גרושה חלוצה מנין, תלמוד לומר ואשה

Makos2: 8

כַּיּוֹצֵא בוֹ, רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָטוֹ, וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ — יֹאמַר לָהֶם: ,,רוֹצֵחַ אֲנִי”. אָמְרוּ לוֹ: ,,אַף־עַל־פִּי־כֵן!” יְקַבֵּל מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ”. מַעֲלִים הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּם; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר. וְחוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה חוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ.

Similarly, a murderer who went into exile in his city of refuge, and the people of the city wished to honor him, he should say to them, “I am a murderer.” [If] they said to him, “Even so,” he may accept [the honor] from them, as it is said (Deut. 19:4): And this is the matter of the murderer. They would pay rent to the Leviim; [these are] the words of R' Yehudah. R' Meir says: They would not pay them rent. He returns to the office he had previously occupied; [these are] the words of R' Meir. R' Yehudah says: He would not return to the office he had occupied.

Makos3: 1

וְאֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין: הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ; וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו, וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל הַנִּדָּה; אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת־יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר. אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה — חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת; גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה — אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשֵּׁם אֶחָד בִּלְבָד.

These are the ones who incur the penalty of lashes: One who cohabits with his sister, his father's sister, his mother's sister; his wife's sister; his brother's wife, his father's brother's wife, or with a menstruant; a widow to a Kohen Gadol, a divorcee or a chalutzah to an ordinary Kohen, a mamzeress or a Nesinite to a Yisrael, a Yisraelis to a Nesinite or to a mamzer. For a widow and a divorcee, one is liable for two [negative] commandments; for a divorcee and a chalutzah, he is liable for but one [negative] commandment.