משנה ב הטמא שאכל את הקדש והבא אל המקדש טמא והאוכל חלב ודם ונותר ופגול וטמא השוחט והמעלה בחוץ והאוכל חמץ בפסח והאוכל והעושה מלאכה ביום הכפורים והמפטם את השמן והמפטם את הקטורת והסך בשמן המשחה והאוכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב רבי שמעון אומר כל שהוא וחכמים אומרים כזית אמר להם ר' שמעון אין אתם מודים לי באוכל נמלה כל שהוא חייב אמרו לו מפני שהיא כברייתה אמר להן אף חטה אחת כברייתה

ר' עובדיה מברטנורא

המפטם את השמן העושה שמן דוגמת שמן המשחה

והסך בשמן המשחה שעשה משה רבינו ע"ה

אכל טבל אזהרתיה מלא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו, בעתידין לתרום הכתוב מדבר

ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו שאף הוא במיתה כטבל, דכתיב ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וגו'

ומעשר שני שלא נפדה מעשר שני שנטמא ואפילו הוא בירושלים אסור לאוכלו עד שיפדה, והאוכלו בירושלים עד שלא נפדה לוקה. ואזהרתו מולא בערתי ממנו בטמא, בין שאני טמא והוא טהור בין שאני טהור והוא טמא. ומנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו בירושלים, שנאמר כי לא תוכל שאתו, פירוש, לא תוכל לאכלו, כדכתיב וישא משאות מאת פניו

והקדש שלא נפדה לא כתיב ביה לאו בהדיא, אלא אתיא אזהרה דידיה גזירה שוה דחטא חטא מתרומה. ואע"ג דמיעט רחמנא ומתו בו, ולא במעילה, ממיתה מיעטיה ולא מאזהרה

באוכל נמלה שהוא חייב משום שרץ השורץ על הארץ, ואע"ג דלית בה כשיעור

אף חטה אחת כברייתה ולית הלכתא כר' שמעון. דלא קרינן בריה אלא לבריה שיש לה נשמה לבדה:

----------------------------------------

משנה ג האוכל בכורים עד שלא קרא עליהן קדשי קדשים חוץ לקלעים קדשים קלים ומעשר שני חוץ לחומה השובר את העצם בפסח הטהור הרי זה לוקה ארבעים אבל המותיר בטהור והשובר בטמא אינו לוקה ארבעים

ר' עובדיה מברטנורא

עד שלא קרא עליהם ארמי אובד אבי וגו'. אבל לאחר שקרא עליהם, אינו לוקה אם אכלן, לפי שהן ממונו של כהן. וזו דברי ר' עקיבא. אבל חכמים אומרים, ביכורים הנחה מעכבת בהן, קריאה אין מעכבת בהן, והאוכלן אחר הנחה בעזרה אע"פ שעדיין לא קרא עליהן אינו לוקה. והלכה כחכמים. ואזהרתן מדכתיב לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו' ותרומת ידיך, ואמר מר, ותרומת ידיך אלו הביכורים, דאילו תרומה אינה טעונה הבאת מקום. וביכורים נמי אינו לוקה עליהן אלא אם אכלן אחר שראו פני ירושלים קודם הנחתן בעזרה, אבל אכלן בגבולין קודם שיכנסו לירושלים אינו לוקה

קדשי הקדשים חוץ לקלעים קדשים קלים חוץ לחומה כל הני אזהרתן מלא תוכל לאכול בשעריך וגו' וכל נדריך אשר תדור. שכל אכילה חוץ למקום הקבוע לה מקרי אכילת שעריך

ומעשר שני לעיל תנן מעשר שני טמא שלא נפדה, כדפרשינן. והכא תנן מעשר שני טהור שאכלו חוץ לחומה. ודוקא שאכלו חוץ לחומה אחר שראה פני ירושלים הוא שלוקה, אבל האוכל מעשר שני בגבולים קודם שיכנס לירושלים אינו לוקה, דכתיב לפני ה' אלהיך תאכלנו, ואח"כ לא תוכל לאכול בשעריך

המותיר אינו לוקה, דכתיב לא תותירו ממנו עד בוקר והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו, בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר אם עברת על לאו, קיים עשה שבה ואינך לוקה. ועוד, לא תותירו הוי לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו

והשובר עצם בפסח טמא אינו לוקה. דאמר רחמנא ועצם לא תשברו בו, בכשר ולא בפסול