Makkos 2:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב הזורק אבן לרשות הרבים והרג הרי זה גולה ר' אליעזר בן יעקב אומר אם מכשיצאתה האבן מידו הוציא הלז את ראשו וקבלה הרי זה פטור זרק את האבן לחצרו והרג אם יש רשות לניזק ליכנס לשם גולה ואם לאו אינו גולה שנאמר ואשר יבא את רעהו ביער מה היער רשות לניזק למזיק ליכנס לשם יצא חצר בעל הבית שאין רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם אבא שאול אומר מה חטבת עצים רשות יצא האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח בית דין

ר' עובדיה מברטנורא

זרק את האבן לרשות הרבים ואע"ג דקרוב למזיד הוא, שהיה לו לחשוב שבני אדם מצוים ברשות הרבים תמיד, הכא עסקינן באשפה העשויה ברשות הרבים להפנות בה בלילה, ואינה עשויה להפנות בה ביום וזמנין דמקרי דיתיב בה, ומשום הכי גולה, דלאו פושע הוא ולא אנוס גמור הוא

והוציא הלה את ראשו וקבלה פטור דכתיב ומצא את רעהו, פרט לממציא את עצמו

אם יש רשות לניזק שנתן לו בעל הבית רשות ליכנס

מה חטיבת עצים רשות דאי בעי עייל לחטוב ואי בעי לא עייל

יצא האב הרודה את בנו דמצוה קא עביד

---------------------------------------------

משנה ג האב גולה על ידי הבן והבן גולה על ידי האב הכל גולין על ידי ישראל וישראל גולין על ידיהן חוץ מעל ידי גר תושב וגר תושב אינו גולה אלא על ידי גר תושב הסומא אינו גולה דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר גולה השונא אינו גולה רבי יוסי בר יהודה אומר השונא נהרג מפני שהוא כמועד רבי שמעון אומר יש שונא גולה ויש שונא שאינו גולה זה הכלל כל שהוא יכול לומר לדעת הרג אינו גולה ושלא לדעת הרג הרי זה גולה

ר' עובדיה מברטנורא

האב גולה על ידי בנו כשלא הכהו ללמדו תורה או מוסר או אומנות

הכל גולים על ידי ישראל ואפילו עבד או כותי

חוץ מעל ידי גר תושב שאם הרג בן ישראל בשוגג, אינו גולה אלא נהרג

הסומא אינו גולה דכתיב בלא ראות, פרט לסומא

רבי מאיר אומר גולה בלא ראות לרבות את הסומא. ואין הלכה כר"מ

השונא כל שלא דבר עמו שלשה ימים מחמת איבה. ואין הלכה לא כר' יוסי ברבי יהודה ולא כר' שמעון, אלא השונא אינו נהרג ואינו נקלט, שחזקתו שהוא קרוב למזיד

Makos2: 2

הַזּוֹרֵק אֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג — הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אִם מִכְּשֶׁיָּצְאתָה הָאֶבֶן מִיָּדוֹ, הוֹצִיא הַלָּז אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ — הֲרֵי זֶה פָּטוּר. זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲצֵרוֹ וְהָרַג, אִם יֵשׁ רְשׁוּת לַנִּזָּק לִכָּנֵס לְשָׁם — גּוֹלֶה, וְאִם לַאו — אֵינוֹ גוֹלֶה; שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת־רֵעֵהוּ בַיַּעַר”, מָה הַיַּעַר רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם; יָצָא חֲצַר בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁאֵין רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: מַה חֲטָבַת עֵצִים רְשׁוּת; יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ, וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ, וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין.

[If] one throws a stone into a public domain and kills, he is exiled. R' Eliezer ben Yaakov says: If, after the stone left his hand, the other one put his head out and received the blow, he is exempt. [If] he threw a stone into his own yard and killed —- if the victim had a right to enter there, he is exiled, but if not, he is not exiled; as it is said (Deut. 19:5): And whoever comes with his fellowman into the forest —- [it must be] like the forest, which is a place into which [both] the victim and the assailant have permission to enter. This excludes the courtyard of the householder, into which the victim and the assailant may not [both] enter. Abba Shaul says: [It must be] like chopping wood, [which is] an optional act. This excludes the father who hits his son, and the teacher who chastises his pupil, and the agent of the court.

Makos2: 3

הָאָב גּוֹלֶה עַל־יְדֵי הַבֵּן, וְהַבֵּן גּוֹלֶה עַל־יְדֵי הָאָב. הַכֹּל גּוֹלִין עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל גּוֹלִין עַל־יְדֵיהֶן, חוּץ מֵעַל־יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב. וְגֵר תּוֹשָׁב אֵינוֹ גוֹלֶה אֶלָּא עַל־יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב. הַסּוּמָא אֵינוֹ גוֹלֶה; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: גּוֹלֶה. הַשּׂוֹנֵא אֵינוֹ גוֹלֶה. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: הַשּׂוֹנֵא נֶהֱרָג מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמוּעָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֵשׁ שׂוֹנֵא גּוֹלֶה וְיֵשׁ שׂוֹנֵא שֶׁאֵינוֹ גוֹלֶה. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר לְדַעַת הָרַג — אֵינוֹ גוֹלֶה; וְשֶׁלֹּא לְדַעַת הָרַג — הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.

A father is exiled as a result of his son, and a son is exiled as a result of his father. All are exiled as a result of an Israelite, and Israelites are exiled as a result of them, with the exception of a resident alien. A resident alien is exiled only as a result of a resident alien. A blind person is not exiled; [these are] the words of R' Yehudah. R' Meir [however] says: He is exiled. An enemy is not exiled. R' Yose bar Yehudah says: An enemy is executed because he is considered forewarned. R' Shimon says: Some enemies are exiled and some enemies are not exiled. This is the rule: Anyone concerning whom it can be said [that] he killed intentionally is not exiled; but [if it is clear] that he killed unintentionally, he is exiled.