Makkos 2:6-7 - Mishna Yomit

משנה ו ר' יוסי בר יהודה אומר בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט ובית דין שולחין ומביאין אותו משם מי שנתחייב מיתה בבית דין הרגוהו ושלא נתחייב מיתה פטרוהו מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנאמר והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו וגו' אחד משוח בשמן המשחה ואחד המרובה בבגדים ואחד שעבר ממשיחתו מחזירין את הרוצח רבי יהודה אומר אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח לפיכך אמותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו משנגמר דינו מת כהן גדול הרי זה אינו גולה אם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול ומנו אחר תחתיו ולאחר מכן נגמר דינו חוזר במיתתו של שני

ר' עובדיה מברטנורא

ואחד המרובה בגדים שאחר שנגנזה צלוחית של שמן המשחה לא היה מתחנך להיות כהן גדול אלא בלבישת שמונה בגדים

ואחד שעבר ממשיחתו שאירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים ומינו אחר תחתיו. במיתת כל אחד מאלו הוא חוזר, אע"פ שהאחר חי. דשלש פעמים כהן גדול כתיב בפרשה

רבי יהודה אומר אף משוח מלחמה דקרא אחרינא כתיב לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן. ורבנן, כיון דלא כתיב בההוא קרא הכהן הגדול לא דרשי ליה. והלכה כחכמים

שלא יתפללו על בניהם שימותו והם פשעו, שהיה להם לבקש רחמים על דורם שלא יארע בהן תקלה ולא בקשו

משנגמר דינו לגלות. דמשנגמר דינו ועומד לגלות כאילו גלה

-------------------------------------------------

משנה ז נגמר דינו בלא כהן גדול ההורג כהן גדול וכהן גדול שהרג אינו יוצא משם לעולם ואינו יוצא לא לעדות מצוה ולא לעדות ממון ולא לעדות נפשות ואפילו ישראל צריכין לו ואפילו שר צבא ישראל כיואב בן צרויה אינו יוצא משם לעולם שנאמר אשר נס שמה שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם רבי יוסי הגלילי אומר מצוה ביד גואל הדם ורשות ביד כל אדם רבי עקיבא אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם אין חייבין עליו אילן שהוא עומד בתוך התחום ונופו נוטה חוץ לתחום או עומד חוץ לתחום ונופו נוטה לתוך התחום הכל הולך אחר הנוף הרג באותה העיר גולה משכונה לשכונה ובן לוי גולה מעיר לעיר

ר' עובדיה מברטנורא

נגמר דינו בלא כהן גדול שלא היה כהן גדול בעולם

לא לעדות מצוה כגון לעדות החודש

וכל אדם חוץ מגואל הדם שהרגו חוץ לעיר מקלטו אינו חייב עליו, דכתיב אין לו דם, וגואל הדם רשות בידו להרגו. והלכה כר' עקיבא. והני מילי, שיצא מזיד. אבל יצא שוגג, כל אדם שהרגו נהרג עליו

הכל הולך אחר הנוף בגמרא מפרש דאף אחר הנוף קאמר, שאם היה עיקרו בתוך התחום של ערי מקלט ונופו נוטה חוץ לתחום, כיון שנכנס תחת נופו, נקלט, הואיל ועיקרו לפנים שדינן נופו בתר עיקרו. ואי עיקרו בחוץ ונופו בפנים, כי היכי דבנופו לא מצי קטיל ליה, בעיקרו נמי לא מצי קטיל ליה, דשדינא עיקרו בתר נופו לחומרא

Makos2: 6

רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד מַקְדִּימִין לְעָרֵי מִקְלָט, וּבֵית דִּין שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה בְּבֵית דִּין, הֲרָגוּהוּ — וְשֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב מִיתָה — פְּטָרוּהוּ. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל־עִיר מִקְלָטוֹ, וְגוֹ' ”. אֶחָד מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְאֶחָד הַמְרֻבֶּה בִבְגָדִים, וְאֶחָד שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחָתוֹ — מַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מַחֲזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ. לְפִיכָךְ, אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת לָהֶן מִחְיָה וּכְסוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ. מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל — הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה. אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל, וּמִנּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו, וּלְאַחַר מִכֵּן נִגְמַר דִּינוֹ — חוֹזֵר בְּמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי.

R' Yose bar Yehudah says: To begin with, both the unintentional and the intentional [murderers] hasten to the cities of re-fuge, and the court summons and brings him from there. Whoever is found by the court to be liable to the death penalty they execute, and whoever is found not to be liable to the death penalty they free. Whoever is found liable to exile, they return him to his place, as it is said (Num. 35:25): And the congregation shall return him to his city of refuge, etc. Whether [the Kohen Gadol] was one anointed with the anointment oil, or one [inaugurated by donning] the additional vestments, or one who has stepped down from his position —- [his death] allows the murderer to return. R' Yehudah says: Even [the death of] the Kohen Anointed for Battle allows the murderer to return. Therefore, the mothers of the Kohanim would supply them with food and clothing, so that they should not pray for their sons to die. [If,] after his sentence was passed, the Kohen Gadol died, he is not exiled. If the Kohen Gadol died before his sentence was passed, and they ap-pointed another one in his stead, and then his sentence was passed, he returns upon the death of the second one.

Makos2: 7

נִגְמַר דִּינוֹ בְלֹא כֹהֵן גָּדוֹל, הַהוֹרֵג כֹּהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג — אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם. וְאֵינוֹ יוֹצֵא לֹא לְעֵדוּת מִצְוָה, וְלֹא לְעֵדוּת מָמוֹן, וְלֹא לְעֵדוּת נְפָשׁוֹת. וַאֲפִילוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לוֹ, וַאֲפִילוּ שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה — אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה” — שָׁם תְּהֵא דִירָתוֹ; שָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ; שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ. כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת, כָּךְ תְּחוּמָהּ קוֹלֵט. רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם, וּמְצָאוֹ גוֹאֵל הַדָּם — רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם, וּרְשׁוּת בְּיַד כָּל אָדָם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: רְשׁוּת בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם, וְכָל אָדָם אֵין חַיָּבִין עָלָיו. אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם, אוֹ עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לְתוֹךְ הַתְּחוּם — הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף. הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר — גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה; וּבֶן לֵוִי גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר.

[If] his sentence was passed without a Kohen Gadol, [or if] he killed a Kohen Gadol, or [if] a Kohen Gadol killed, he never leaves there. He may not leave there either for testimony related to a mitzvah, for testimony related to monetary cases, or for testi-mony related to capital cases. Even if Israel needs him, even if he is the general of the army of Israel like Yoav the son of Tzeruyah, he may never leave there, as it is said (Num. 35:25): Who fled there —- there shall be his dwelling; there shall be his death; there shall be his burial. Just as the city affords refuge, so its boundaries afford refuge. [If] a murderer went out of the boundary, and the goel hadam encountered him —- R' Yose HaGlili says: It is an obligation upon the goel hadam [to kill him], and it is optional for anyone else. R' Akiva says: It is optional for the goel hadam, and anyone else is not liable for him. [If] a tree was standing within the boundary and its branches extended beyond the boundary, or it was standing beyond the boundary and its branches extended into the boundary, everything follows the branches. [If] he killed in that city, [he] is exiled from section to section; but a Levi is exiled from city to city.