Ohalos 16:4-5

משנה ד

הבודק בודק אמה על אמה ומניח אמה עד שהוא מגיע לסלע או לבתולה המוציא את העפר ממקום טומאה אוכל בדמעו המפקח בגל אינו אוכל בדמעו

ר' עובדיה מברטנורא

הבודק

הא דתנן ובודק הימנו ולהלן עשרים אמה, אין צריך לחפור את כולן, אלא חופר אמה על אמה ומניח אמה שאינו חופר, ועושה כן עד שמגיע לסוף עשרים. ואותה אמה שהוא חופר צריך לחפור עד שמגיע לסלע, או לבתולה, שהיא קרקע שלא נחפרה מעולם

המוציא את העפר ממקום הטומאה

מאותם האמות שהוא חופר

אוכל בדמעו

אם כהן הוא אוכל בתרומתו. לשון מלאתך ודמעך לא תאחר ואע"ג דאין כהנים רשאין לבדוק שהרי הן מוזהרין על הטומאה, מכל מקום אי אתרמי כהן ובדק אינו אסור לאכול בתרומה היכא דלא אתחזק שם טומאה

המפקח את הגל

של אבנים שנפל על האדם ומת, אם כהן הוא אינו אוכל בדמעו. דכיון דהוחזקה שם טומאה חיישינן דלמא האהיל, ואפילו ספק חי ספק מת חיישינן

-------------------------

משנה ה

היה בודק הגיע לנחל או לשלולית או לדרך הרבים מפסיק שדה שנהרגו בה הרוגים מלקט עצם עצם והכל טהור המפנה קברו מתוך שדהו מלקט עצם עצם והכל טהור בור שמטילים לתוכו נפלים או הרוגים מלקט עצם עצם והכל טהור רבי שמעון אומר אם התקינו לקבר מתחלה יש לו תבוסה

ר' עובדיה מברטנורא

היה בודק

להשלים עשרים אמה

לנחל

נהר

לשלולית

אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה שאמות אחרות של מים שותות ממנה

או לדרך הרבים

שאין קוברים בה את המת

מפסיק

ואינו בודק עוד להשלים עשרים אמה

והכל טהור

ואין להם תפוסה. אלא מלקט העצמות בלבד ואין צריך ליטול יותר

רבי שמעון אומר כו

ואין הלכה כר' שמעון

Ohalos16: 4
הַבּוֹדֵק — בּוֹדֵק אַמָּה עַל אַמָּה וּמַנִּיחַ אַמָּה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה. הַמוֹצִיא אֶת הֶעָפָר מִמְּקוֹם טֻמְאָה — אוֹכֵל בְּדִמְעוֹ. הַמְפַקֵּחַ בַּגַּל — אֵינוֹ אוֹכֵל בְּדִמְעוֹ.
The one who searches, searches a cubit square and [then] leaves a cubit until he reaches bedrock or virgin soil. The person who removes the earth from the place of tumah may eat his terumah. Someone who clears away a pile may not eat his terumah.
Ohalos16: 5
הָיָה בוֹדֵק, הִגִּיעַ לְנַחַל אוֹ לִשְׁלוּלִית אוֹ לְדֶרֶךְ הָרַבִּים — מַפְסִיק. שָׂדֶה שֶׁנֶּהֶרְגוּ בָהּ הֲרוּגִים — מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר. הַמְפַנֶּה קִבְרוֹ מִתּוֹךְ שָׂדֵהוּ — מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר. בּוֹר שֶׁמַּטִּילִים לְתוֹכוֹ נְפָלִים אוֹ הֲרוּגִים — מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הִתְקִינוֹ לְקֶבֶר מִתְּחִלָּה — יֶש לוֹ תְבוּסָה.
Someone who was searching and reached a river, an irrigation canal, or a public highway, stops [his search]. In a field in which people were killed, [if] all the bones are collected the field is then considered tahor. [If] someone is removing a grave from his field, he gathers up every bone and the whole [field] is considered tahor. [Regarding] a pit into which stillborn fetuses or slain people were thrown, the bones are gathered, and the whole [pit] is considered tahor. R’ Shimon says: If [the pit] was initially intended to be a grave, the surrounding earth must be removed.